שתיים בלילה. האורות כבויים. ברקע הנשימות הקצובות של אחי ואחותי. קמה לשירותים. עוברת במסדרון עם הסדין הלבן סביב הכתפיים, יחפה, בדרך חזרה מציצה לחדר השינה של אמא. חשוך ושומם. בקצה המסדרון אור קטן. מתקרבת, מציצה החוצה מהחלונות בסלון. מדבר, כוכבים, חושך.
בכניסה למטבח אופף אותי הריח המוכר, המשכר, של בצק שמרים נאפה. חמאה. קקאו. סבתא עומדת ליד התנור, לשה, מרדדת. כל כך מרוכזת שהיא לא שמה לב אליי, עומדת יחפה עם סדין על הראש.
פתאום ההתרגשות ששטה באוויר שולחת אליי זרועות דביקות ומקומחות, ואני, בשתים עשרה שנותיי, מבינה הכל. מחר בבוקר יהיה לי סוף סוף אח קטן וחדש. אימא כבר בבית החולים. סבתא כאן, באה לשמור על שלושתנו. עם הבצק והמערוך, הסוכר והקקאו. מעסיקה את הידיים, נאבדת בקצב, בשכחה עצמית שהיא עתיקה כמו ההתרגשות הזו, כמו הריח הזה. מגדה היא סבתא שלנו, וגם שמו של עסק משפחתי קטן, בית-קפה קונדיטוריה הממוקם בהוד השרון ומוקדש כל כולו לקסם הזה, של האפייה. העוגות, העוגיות ויתר הקינוחים נאפים אצלנו מדי יום, בחומרים האיכותיים ביותר, ללא צבעי מאכל וכימיקלים, ומתוך תשומת לב קפדנית לכל פרט ופרט ; מגודלם של שבבי השקדים בעוגיות החמאה ועד לסמיכות המדויקת של השוקולד שנוצק לתוך הפאי.
ואם בארוחת בוקר, כריך, או סלט חשקה נפשכם, גם אלו לא נפקדים מהתפריט של מגדה. בואו בקרו אותנו ברחוב השחר 13, הוד השרון, מול הספרייה העירונית ובית יד לבנים.